Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 3a
רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִילּוּ מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת גָּבוֹהַּ כַּמָּה. שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לַבַּיִת וּמִן הַבַּיִת לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְרַבֵּעַ לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת אֲנָן קַייָמִין. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת שִׁשָּׁה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. וָאָרוֹן לָאו שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. חַד יְלִיף לָהּ מִן הָאָרוֹן. וְחוֹרָנָה יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. [וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן דִּילִיף לָהּ מִן אָרוֹן וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת.] מִסְתַּבְּרָא דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי יַלִפִּין לָהּ מִן הָאָרוֹן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. [אָרוֹן תִּשְׁעָה] וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק יְלִיף מִן הָעֲגָלוֹת. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מְנַיִין לָעֲגָלוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ תֵימַר. גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. לֹא כֵן תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. צָב 3a כְּמִין קַמָרֳסְטָא הָיוּ. אִילּוּ חוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ תְּרוּטוֹת הָיוּ.
Traduction
vide
תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבָּעָה דְּפָנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַרְבָּעָה דְּפָנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב בִּמְזוּזָּה. [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת.] מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי יְהוּדָה יוֹדֶה לְאִילֵּין רַבָּנִן וְאִילֵּין רַבָּנִן לֹא יוֹדוּן לְרִבִּי יְהוּדָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבַּע דְּפָנוֹת שֶׁהִיא פְטוּרָה מִן הַמְּזוזָּה וְאֵינָהּ טוֹבֶלֶת בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
Rabbi exige que la Suka ait un espace de 4 coudées, non de 4 murs; selon R. Simon, au contraire, il faut absolument 4 murs, n’y eut-il pas 4 coudées; selon R. Juda, il faut l’un et l’autre. Ce sont aussi les mesures qu’exigeait R. Juda pour imposer le devoir de la Mezouza. Même au cas où il n’y a pas 4 coudées et 4 murs, il semble que R. Juda admet bien l’avis des rabbins (qu’il faut les deux, et le défaut d’une des conditions entraîne l’invalidité); mais les rabbins n’adoptent pas l’avis de R. Juda, de sorte que s’il y a 4 coudées, ou seulement 4 murs, cette maison soit dispensée de la mezuza et ne soumette pas les fruits à l’obligation de la dîme (malgré ce défaut, la dîme est due).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב רבי אומר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה:
אף על פי שאין שם ארבע דפנות. תו לא מיקרי דירת עראי דכולהו הני תנאי דברייתא סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן ולר' בארבע על ארבע סגי למיהוי כדירת קבע ולרבי שמעון ארבע דפנות בעינן אף על פי שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות:
ורבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות. כלומר או זה או זה ולאו דתרתי בעינן הוא דקאמר כדמוכח מדלקמן:
וכן היה ר' יהודה מחייב במזוזה אע''פ וכו'. כלו' אף על פי שאין שם שתיהן אלא או ד' אמות או ד' דפנות דירת קבע מיקרי וחייבת במזוזה:
מסתברא וכו'. השתא מפרש לה למילתיה דר' יהודה דמסתברא הוא דר' יהודה מודה הוא לאילין רבנן רבי ור''ש לרבי מודה הוא לענין ד' אמות דהויא סוכה ולר''ש בד' דפנות והיינו כעין סברא דידהו הוא דמודה אבל לא לכולא מילתייהו דאלו לרבי לא סגי אלא בד' אמות ולר''ש נמי לא סגי אלא בד' דפנות ומיהו בהא הוא דמודה דאו ד' אמות או ד' דפנות דירת קבע מיקרי אבל אילין רבנן לא יודין לר' יהודה לענין חיוב מזוזה בסוכה דלדידהו אע''פ שיש בסוכה ד' אמות וד' דפנות פטורה היא מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות כדין בית הקובע למעשרות ומשום שאינה אלא לז' ימים לאו ביתא מיקריא להתחייב באלו:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַרְבַּע. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. שָׁלֹשׁ. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. סֻכּוֹת סֻכּוֹת סֻכּוֹת הֲרֵי שָׁלֹשׁ. אַחַת לְמַעֲלָן וּשְׁתַּיִם לְמַטָּן וְהַשְּׁלִישִׁית מִדִּבְרֵיהֶן. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. סֻכֹּת סֻכֹּת סוּכּוֹת מָלֵא הֲרֵי אַרְבַּע. אַחַת לְמַעֲלָן וְשָׁלֹשׁ לְמַטָּן וְהָרְבִיעִית מִדִּבְרֵיהֶן. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אָמַר. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר טָעֲמוֹן דְּרַבָּנִן וְחוֹרָנָה אָמַר טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְסוּכָּה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל יוֹמָם֭ מֵחוֹרֶב. הֲרֵי אַחַת לְמַעֲלָן. [סוּכּוֹת] סוּכּוֹת סוּכּוֹת הֲרֵי שָׁלֹשׁ. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְסוּכָּה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל יוֹמָם֭ מֵחוֹרֶב. הֲרֵי אַחַת לְמַעֲלָן. סֻכֹּת סֻכֹּת סוּכּוֹת מָלֵא הֲרֵי אַרְבַּע. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין שְׁמָעוּן טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְטַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן מִן הָדֵין קְרָייָא. וְסוּכָּה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל יוֹמָם֭ מֵחוֹרֶב. הֲרֵי אַחַת. וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר. הֲרֵי שְׁתַּיִם. מִזֶּרֶ֭ם וּמִמָּטָֽר: רַבָּנִן עָֽבְדִין מִזֶּרֶ֭ם וּמִמָּטָֽר אַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן עֲבַד מִזֶּרֶ֭ם וּמִמָּטָֽר שְׁתַּיִם.
Traduction
Or, R. Simon exige 4 murs, et les autres rabbins se contentent de 3, car ces derniers interprètent la triple répétition du mot Suka dans la Bible (10)(Lv 23, 42)-43., en ce sens qu’il faut une partie au-dessus (la couverture), et deux de côté (les murs), outre un 3e mur qu’ils ajoutent de leur autorité. R. Simon au contraire déduit de ce que le 3e des termes Suka est écrit au pluriel, qu’il y a allusion à un mur de plus, soit 4, un supérieur (la toiture), et les trois murs du bas, plus le 4e, ajouté par prescription rabbinique. Selon R. Hiya b. Ada, deux docteurs ont expliqué chacune de ces opinions, l’un justifiant celle des rabbins, l’autre celle de R. Simon. Les sages se fondent sur ce qu’il est dit (Is 4, 6): il y aura une tente pour s’abriter à l’ombre le jour contre la chaleur, ce verset fait allusion à la toiture, et les 3 termes Suka précités visent les 3 murs. Selon R. Simon, qui adopte ces déductions, il y a un côté de plus à envisager, parce qu’une fois le mot Suka est écrit au pluriel. Selon les rabbins de Césarée, on peut déduire de ce même verset d’Isaïe, soit l’opinion de R. Simon, soit celle des autres sages; la première partie de ce verset vise un côté; les mots suivants, pour la protection et le refuge, visent 2 côtés; enfin les 2 derniers mots, contre l’orage et la pluie, ne représentent qu’une expression, selon les rabbins, tandis que R. Simon en fait deux.
Pnei Moshe non traduit
ר''ש אומר ארבע וכו'. השתא מפרש לטעם פלוגתייהו דר''ש וחכמים כמו ששנינו בתוספתא סוף פ''ק דחכמים אומרים שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ור''ש אומר שלש כהלכתן ורביעית אפי' טפח:
מ''ט דרבנן סוכות וכו'. ג' פעמים כתיב בקראי מצות סוכה בסוכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי הרי שלש פעמים אחת למעלן על הסכך ושתים למטן על הדפנות הרי ב' כהלכתן מן התורה והשלישית מדבריהן שהוסיפו על השתים ואפי' טפח סגי:
מ''ט דר''ש סכת סכת שתים חסר הרי שתים וסוכות אחד מלא ג''כ שתים הרי כאן ארבע אחת למעלן לסכך ושלש למטן לדפנות והרביעית מדבריהן שהוסיפו ואפי' טפח:
תרין אמורין. תרי אמוראי אמרו בטעמא חד מפרש טעמון דרבנן ואחרינא מפרש טעמא דר''ש ובאופן אחר:
מ''ט דרבנן. דכתיב וסוכה תהיה לצל וגו' הרי אחת למעלן דצל כתיב וזהו הסכך ושלש פעמים סוכות שבתורה הרי שלש על הדפנות אלא דאתי הילכתא וגרעתיה לשלישית ואוקמה אטפח ולר''ש קרא דישעיה ג''כ על הסכך וארבע שבתורה דחד סוכות מלא ואתאי הילכתא וגרעתה לרביעית ואוקמה אטפח:
רבנן דקיסרין שמעון. נפקא להו לטעמא דר''ש ורבנן מן הדין קרייא דישעיה וסוכה תהיה וגו' ובהא פליגי דרבנן עבדי מפרשי להאי מזרם וממטר לאחת דקסברו דאם היא מחסה ומסתור מזרם מהני נמי ממטר וא''כ לא מרבינן מהאי אלא דופן אחת ואין כאן מהאי קרא כוליה אלא שלש ואתא הילכתא וכו'. ור' שמעון חשיב למזרם וממטר לשתים ומרבה עוד שתי דפנות ואתא הילכתא וכו':
Souccah
Daf 3b
וְתַנֵּי כֵן. שְׁתַּיִם כְּהִילְכָתָן וּשְׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתַּיִם שֶׁלְאַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהַשְּׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח כָּשֵׁר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. אוֹתָן שֶׁלְטֶפַח שֶׁנְּתָנָן בָּאֶמְצַע מָהוּ. חָזַר וְאָמַר. אוֹתָן שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁנְּתָנָן בָּאֶמְצַע מָה הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּהָדֵין עוֹבְדָא אֲתַא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְאַכְשַׁר. וְתַנֵּי כֵן. חָצֵר שֶׁהָעֲמוּדִין מַקִּיפִין אוֹתָהּ הֲרֵי הָעֲמוּדִים כִּדְפָנוֹת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. עֲשׂוּיוֹת כְּהִילְכָתָן כְּשֵׁירוֹת. שֶׁלֹּא כְהִילְכָתָן פְּסוּלוֹת. סָֽבְרִין מֵימַר בָּאֶמְצַע. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אֵילּוּ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד אֵילּוּ. רַב אָמַר. 3b אוֹתָהּ שֶׁלְטֶפַח צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל טֶפַח. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ כְנוּסָה כַמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא יוֹצָא. רִבִּי בָּא חִינְנָה בַּר שֶׁלֶמְיָה רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ כְנוּסָה כַמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא יוֹצָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד כְּהָדֵין וְחַד כְּהָדֵין. כַּהֲנָא וְאַסָּא עָלוּן וַהֲווֹן קוֹמֵי רַב כְּהָדָא דִשְׁמוּאֵל. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהִיא שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כִּלְחִיִים.
Traduction
Il a été enseigné (11)Tossefta ˆ ce traitŽ, ch l.: deux murs (de la Suka) devront être réguliers, et il suffira que le 3e soit d’un palme. R. Hiya dit au nom de R. Yohanan; s’il y a 2 murs ayant chacun 4 palmes, et le 3e n’eût-il qu’un palme, la Suka est valable. R. Oshia demanda: est-elle valable aussi si l’on a placé le mur d’un palme entre les 2 autres, sans les toucher? Puis il modifia sa question et demanda ce qu’il en serait lorsqu’on a placé de même un des murs de 4 palmes? Selon R. Jacob b. Aha, un fait de cette dernière nature a été exposé devant R. Yossa, qui déclara en ce cas la Suka valable. En effet, il a été dit (ibid.): lorsqu’une cour est entourée de colonnes (ne se touchant pas), celles-ci sont considérées comme des murs. Mais l’enseignement précité ne contredit-il pas cet avis de R. Yossa, qui valide une telle Suka? Les 2 murs devront être réguliers, est-il dit; donc, en cas d’irrégularité, ils n’ont pas de valeur, et n’est-ce pas dire que c’est une irrégularité d’avoir laissé un intervalle au milieu? —Non, dit R. Samuel b. R. Isaac, l’irrégularité consiste dans le défaut du placement de l’un vis-à-vis de l’autre (non dans l’écart). Rav dit: le 3e mur qui est d’un seul palme devra être distant de l’un des autres murs d’un palme (pour être distinct). Samuel dit: si même ce 3e mur est tout-à-fait rapproché de l’un des autres, on le suppose écarté, à la distance voulue. C’est aussi l’avis de R. Aba Hinena b. Salmieh, ou R. Jérémie au nom de Rav. R. Jacob b. Aha dit que R. Yohanan et R. Simon b. Lakish adoptent chacun l’un des deux avis qui viennent d’être exprimés. Cahana et Assa montèrent, et devant Rav se mirent à discuter chaque avis, jusqu’à ce qu’enfin ils adoptèrent celui de Samuel. R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Josué b. Lévi: il faut toutefois que ce 3e mur d’un seul palme ne se trouve pas à plus de 3 palmes de distance des autres (pour qu’il puisse y avoir jonction fictive), comme cela a été spécifié pour la latte figurant la porte à l’entrée d’une ruelle (ainsi close fictivement le samedi) – (12)Suit un long passage traduit au traitŽ (Kilayim 4, 4) (t. II, p-66) et reproduit traitŽ (Eruvin 1, 9)..
Pnei Moshe non traduit
ותני כן וכו' בתוספתא דלעיל וכדפרישית:
שתים. שתים הדפנות של ארבע ארבע טפחים במשכן דפחות מארבע טפחים לא מיקרי מקום בכל מילי ודופן השלישית אפי' טפח כשר:
אותו של טפח שנתנו באמצע. שלא הדביק אותו לאחד מן שתי הדפנות אלא הרחיקו ונתן אותו באמצע משוך מן הצדדים מהו:
חזר ואמר. הדר בעי ר' הושעיה בעיא אחריתי על דפנות הצדדים ג''כ כעין בעיא קדמייתא אותו של ארבע טפחים וכו'. כלומר אחד מאותן של ד' טפחים שנתנו באמצע כגון שהדביק אותו של טפח לאחד מדפנות הצדדים ודופן השני נתנו באמצע משוך להלן מהו:
כהדין עובדא. דבעיא אחריתא אתא קומי ר' יוסי ואכשר:
ותני. בתוספתא פ''ק כן חצר שהעמודים מקיפין אותה הרי העמודים כדפנות ואם סיכך עליהם כשר ואע''פ שאין העמודים סמוכים זה לזה כל זמן שאינן רחוקין זה מזה הרבה והיינו עד עשר אמות כשר וה''נ כן אם לא הרחיק הדופן הרבה כשר:
והא מתניתא פליגא. תוספתא דלעיל פליגא על ר' יוסי דאכשר דהא קתני שתי' עשויין כהלכתן דוקא הא שלא כהלכתן פסולות וסברין מימר מאי שלא כהלכתן היינו באמצע שלא הדביק שתי הדפנות זה בזה והיכי אכשר ר' יוסי בהדין עובדא:
אמר רב שמואל בר רב יצחק. מאי שלא כהלכתן דקתני כגון שנתן אלו שלא כנגד אלו כלו' אחד מן הדפנות משוך לארכו מדופן השני זה כלפי מזרח וזה כלפי מערב אבל אם היה משך ארכן זה כנגד זה אלא שבמשך הרוחב הרחיק אחד מחבירו כשר:
אותה של טפח וכו'. אם השתים מדובקין ועשוין כמין גאם צריך שיהא אותו של טפח משוך להלן ברוחב טפח כדי שיהא ניכר שזהו לדופן השלישית. א''נ אם משוכה לפנים צריך שלא תהא משוכה מראש דופן הצד אלא טפח בלבד ושייך שפיר הא דשמואל אבתריה דס''ל אפי' כנוסה כמה לפנים רואין אותה כאילו היא יוצא ועומדת כלפי חוץ כנגד ראש דופן של הצד וכן קאמר ר' בא וכו' בשם רב דס''ל נמי כשמואל:
ר' יוחנן ור''ל חד. ס''ל כהדין דקאמר רב מדנפשיה וחד ס''ל כהדין דקאמר שמואל:
עלון והוון קומי רב. נכנסו והקשו ופלפלו בדין זה לפני רב עד דאסקו כהדא דשמואל. והוא שתהא נתונה בתוך שלשה טפחים. מראש דופן הצד דאמרי' לבוד:
כלחיים. כדרך שאמרו בדין לחיים שאם הלחי נתון תוך ג' טפחים להמבוי כשר דכלבוד דמי ולאפוקי אם משוך יותר לפנים שאינו נידון משום לחי:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. נָעַץ אַרְבַּע קָנִים בְּאַרְבַּע זָוִיוֹת שֶׁל כֶּרֶם וְקָשַׁר גָּמִי מִלְּמַעֲלָן מַצִּיל מִשֵּׁם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כִּמְחִיצַת שַׁבָּת כֵּן מְחִיצַת כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֶצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִנגינר וְהַרְאֵהוֹ שָׂדֶה אַחַת וּבֵית רָתָה הָֽיְתָה נִקְרֵאת וְהָיוּ שָׁם פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וְהָיָה נוֹטֵל [אָעִים] וְסוֹתֵם וְדוּקְרָנִים וְסוֹתֵם עַד שֶׁמִּיעֵטָן פָּחוּת מֵעֶשֶׂר. אָמַר. כְּזֶה כֵן מְחִיצַת שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעִינְייָן שַׁבָּת [שֶׁאֵין] הַפֵּיאָה מַצֶּלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אָמַר רִבִּי הַגַּיי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה [כֵן]. מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהַפֵּיאָה [מַצֶּלֶת] יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּייוֹ חֶבֶל אֶחָד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נעץ ארבעה קנים בארבע זויות של כרם וכו'. סוגיא זו כתובה בפ''ד דכלאים בהלכה עד ר' יוסי בשם רב מ''מ מכיון שהעומד מרובה על הפרוץ מותר. וכן היא כתובה בפ''ק דעירובין בהלכה ו' ושם תמצא מפורש ומבואר הכל:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. הָדָא פֵיאָה מָה אַתָּ אָֽמְרָת. מִלְּמַעֲלָן. מִן הַצָּד. אִין תֵּימַר. מִלְּמַעֲלָן. כָּל שֶׁכֵּן מִן הַצָּד. אִין תֵּימַר. מִן הַצָּד. הָא מִלְּמַעֲלָן לֹא. אִין תֵּימַר. מִלְּמַעֲלָן. יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִין תֵּימַר. מִן הַצָּד. לֹא אָמַר רִבִּי חַגַּיי כְּלוּם. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בְּשֶׁעֲשׂוּיִין כְּמִין דִּקְרִים.
Traduction
vide
רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אֶבְדַּיְמָא דְחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לִגְבוֹהַּ אֲפִילוּ עַד מֵאָה אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. לְעִנְיַין כִּלְאַיִם. אֲבָל לְעִנְיַין פֵּיאָה לֹא תְהֵא פֵיאָה גְבוֹהָה מִן הַקּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הִיא כִלאַיִם הִיא שַׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה. מַה בֵין פֵּיאָה מַה בֵין קוֹרָה. קוֹרָה מַצֶּלֶת מֵרוּחַ אַחַת. פֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת עַד שֶׁתְּהֵא מִגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. וְאַתְיָא כַהִיא דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. פֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת עַד שֶׁתְּהֵא מִגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
Traduction
vide
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source